- שורש
- שוֹרֶש, שוֹרְשָׁא,v. שֹׁרֶש.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
שורש
Look at other dictionaries:
שורש משני — שורש הגזור משם עצם שנגזר משורש אחר {{}} … אוצר עברית
שורש תנייני — שורש הגזור משם עצם שנגזר משורש אחר {{}} … אוצר עברית
שורש — 1 n. מושב שיתופי בהרי יהודה ממערב לירושלי 2 בסיס הצמח שבעזרתו הוא נאחז בקרקע וסופג מזון; מקור, בסיס, יסוד, מוצא, עיקר, מהות, תשתית, רקע, מסד; נקודת אחיזה; החלק התקוע בבשר (שן, שער) ; גודל שהעלתו בחזקה תיתן מספר נתון; אותיות היסוד מהן נגזרת מי 3… … אוצר עברית
שורש כף-היד — פרק כף היד, החיבור בין הזרוע לכף היד {{}} … אוצר עברית
שורש ריבועי — אחד הפתרונות של משוואה ריבועית (פונקצייה בה אחד הנעלמים מופיע במעלה שנייה) {{}} … אוצר עברית
טיפול שורש — טיפול במוך השן, סתימת שורש; בדיקה לעומק, שינוי מן היסוד … אוצר עברית
הוציא שורש — מצא מספר אשר אם יעלוהו בחזקה ישווה למספר הנתון (מתמטיקה) {{}} … אוצר עברית
הכה שורש — ניטע ונקלט; התערה, התאקלם, התבסס {{}} … אוצר עברית
יש שורש לדבר — יש יסוד בדבר, יש בדבר הצדקה מסוימת {{}} … אוצר עברית
קנה-שורש — גבעול תת קרקעי השולח שורשים ומצמיח ענפים חדשים {{}} … אוצר עברית
שורשון — שורש קטן, שורש דק, שורש הנבט; קבוצת אטומי … אוצר עברית
